על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, השלב השני בהליכי חדלות הפירעון (פשיטת רגל) והשיקום הכלכלי (השלב האחרון בהליכים) של כל חייב הוא כניסה לסוג של "תקופת ביניים".

בתקופה זו, הנמשכת כשנה, מוטלות הגבלות על החייב (כגון עיכוב יציאה מהארץ), נבדק מצבו הכלכלי, הנושים מגישים תביעות חוב וכו'.

לקראת סיום התקופה, הנאמן מכין דוח מסכם הכולל את ממצאי הבדיקה הכלכלית שערך. בתום התקופה, יוחלט האם החייב יקבל צו לשיקום כלכלי במסגרתו ייקבעו התנאים שאם יעמוד בהם, הוא יוכל לקבל הפטר (פטור מחובות).

משרד עורכי דין אורה צימברג מתמחה בחדלות פרעון ומעניק שירותי ליווי וייצוג משפטי מתחילת ההליך ועד לקבלת הפטר! צרו איתנו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי.

מטרת תקופת הביניים

לתקופת הביניים בהליך חדלות פרכון מספר מטרות ביניהן:

הקפאת הליכים משפטיים – מיד עם כניסה לתקופת הביניים, כל ההליכים המשפטיים המנוהלים כנגד החייב מוקפאים ונעצרים לחלוטין.

מגבלות על החייב – כדי להבטיח התנהלות ראויה במהלך ההליך, בית המשפט מטיל עליו מגבלות כגון איסור יציאה מהארץ, ניהול חשבון בנק עם הגבלות באישור, איסור הקמת חברה בע"מ וכיוצא בזה.

בדיקת מצבו הכלכלי של החייב – הנאמן המייצג את הממונה על חוק חדלות פירעון בודק את מצבו הפיננסי של החייב (כספים נזילים, קרנות השתלמות, ביטוחים, פנסיה, חיים וכיו”ב) ונכסים אחרים כמו נכסי מקרקעין. במקביל, הנאמן דורש מהחייב שיתוף פעולה ועמידה בתנאי הצו בכל הנוגע להגשת דוחות תקופתיים, תשלומים חודשיים לקופת הנשייה וכדומה.

הגשת תביעות חוב על ידי הנושים – הנאמן מרכז את כל תביעות החוב שהוגשו לו על ידי הנושים.

גיבוש הצעה לתוכנית לשיקום כלכלי של החייב – בשלב זה, הנאמן מציע תוכנית לשיקום כלכלי מפורטת לחייב. התוכנית צריכה לכלול את הצעדים הספציפיים שהחייב יידרש לנקוט בהמשך על מנת לשפר את מצבו הכלכלי ולהתגבר על החובות שלו. התוכנית יכולה לכלול המלצות כגון ארגון מחדש של החובות, צמצום הוצאות, מכירת נכסים, חיפוש אחר מקורות הכנסה חדשים ועוד. מטרת התוכנית היא לספק לחייב מסלול ברור וישים לצאת ממצב החדלות הפירעון ולחזור לפעילות כלכלית תקינה. אם החייב יצליח לעמוד בתנאי התוכנית, הוא יוכל לזכות בהפטר חובות – פטור מחובות העבר שנצברו עד לפתיחת ההליך. לכן, חשוב שהתוכנית תהיה מציאותית, ברת-ביצוע ומותאמת למצבו הספציפי של החייב.

הגבלות

בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי יחולו על היחיד הגבלות הבאות:

1) הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;

2) עיכוב יציאת היחיד מהארץ;

3) הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981;

4)(א) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה –

”כרטיס חיוב“ ו”כרטיס בנק“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”כרטיס חיוב מיידי“ – כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל;

(ב) דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור;

5) הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

למידע מלא באתר ויקיטקסט

האם ואיך ניתן להסיר הגבלות?

(א) הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף 142 או לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה – הסרת הגבלה), אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ב) הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה, ובכלל זה בהפקדת ערבות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן מיידי, רשאי הוא להסירה לתקופה שיקבע גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי.

למידע מקיף בנושא באתר נבו

תשלום דמי מחיה לתקופת הביניים

עם מתן צו לפתיחת הליכים יקבע הממונה דמי מחיה כהגדרתם בסעיף 160 שיוקצו ליחיד מעת לעת בתקופת הביניים, מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר.

הממונה רשאי להורות כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה.

למידע נוסף באתר GOV

הפעלת עסק של החייב בתקופת הביניים

הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים.

הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד בתקופת הביניים, בידי הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.

לסיכום

בתקופת הביניים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל), החייב זוכה להגנה מפני פעולות אכיפה של הנושים, כגון הליכי הוצאה לפועל או עיקולים. זה מאפשר לו לנשום לרווחה ולהתמקד בשיקום מצבו הכלכלי. במקביל, הנאמן והממונה יכולים לבחון את מצבו ולתכנן את הדרך הטובה ביותר להחזירו למוטב. התהליך מתנהל בשיתוף פעולה עם החייב והנושים, במטרה להגיע להסדר הוגן ויציב לכולם. לאחר תקופה זו, ניתן להגיש תוכנית חוב מפורטת לאישור בית המשפט ולהתחיל בשיקום הכלכלי הממשי של החייב, בין אם באמצעות פירוק נכסים או הסדר חוב.