בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, שהוכר בעבר כהליך פשיטת רגל, נעשה באמצעות עורך דין שמייצג את החייב. מדובר בתהליך המהווה מתווה של הליך חדש ומשודרג במסגרת חוק חדלות פירעון.
עבור חייבים הנמצאים במצב בו קיים קושי אמיתי בהשבת חובותיהם, הצורך בעורך דין שייצגם מול אותם נושים ובבית המשפט הינו קריטי ממש. לבטח כשהחייב, יחד עם עורך דינו, מעוניין להכיל את הליך חדלות הפירעון עם כל המשתמע מכך.
הגשת בקשה מקוונת
כיום, בעידן הדיגטלי, ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון דרך אתר האינטרנט של משרד המשפטים. בביקור בעמוד המאפשר את הגשת הבקשה המקוונת, ניתן להבחין כי מגיש הבקשה נשאל, בראש ובראשונה, האם הוא מיוצג על ידי עורך דין.
למול כך ששאלה זו מוצגת באופן בולט, מדגישה את העובדה כי חייבים המעוניינים להיכנס לתוך אותו הליך, רצוי שיבצעו זאת באמצעות עורך דין מקצועי ומנוסה שלו התמחות ארוכת שנים בתחום הרחב של חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
בעת הגשת הבקשה המקוונת, על מגיש הבקשה לספק ולהגיש מספר רב של מסמכים, שאותם מומלץ וחשוב למלא באופן ראוי, כשמילוי אותם מסמכים יחד עם עורך הדין יבטיח כי הגשת הבקשה נעשית בצורה נכונה, ראויה ומלאה.
מה מתרחש לאחר קבלת ההליך?
לאחר קבלת הליך חדלות פירעון מתחיל שלב ביניים המתבטא מקבלת הצו על ידי החייב ועורן דינו ועד קבלת הצו לשיקום כלכלי. הפרק השביעי בחוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי מתייחס לפרק זמן זה כ"תקופת ביניים", זאת תוך פירוט ההגבלות שיוטלו על החייב.
בתקופת הביניים, על החייב בהליך לשלוח דו"ח פעמיים בחודש, בו הוא מדווח על הכנסותיו והוצאותיו, כשבמקביל לכך מבצע הנאמן מספר בדיקות להן הוא מחויב הנוגעות לנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי של החייב. בין היתר, יבחן הנאמן התחייבויות כספיות של החייב, הליכי גבייה המתנהלים נגדו, נכסים שהחזיק בעבר וכו'.
אילו מגבלות מוטלות על החייב באותו פרק ביניים ראשוני?
עורכי דין, המייצגים חייבים שהחלו בהליך של חדלות פירעון, מבהירים להם כבר בשלב מוקדם, כי הכניסה לאותו הליך מביאה עימה מספר הגבלות שחשוב להכיר ולעמוד בהן.
בחלק ניכר מהמקרים, בתקופת הביניים תוגבל החזקתו של החייב בדרכונו ואף בתעודות מעבר, במידה והוא מחזיק גם בהן. בהינתן כך, במקרים אחרים יוצא אף צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייב וזאת בכדי להבטיח את הישארותו בישראל באותו פרק זמן.
ברמה הפיננסית, החייב יוגבל במסגרת הבנק, בין אם באפשרות לעשות שימוש בהמחאות ואף בשימוש בכרטיסי האשראי שאותם הוא מחזיק. במקרים אלו, יתאפשר לחייב לעשות שימוש בכרטיסי דביט – כרטיסי חיוב המגבילים את החייב לסכומים מסוימים מבלי האפשרות להיכנס ליתרות חובה.
בנוסף לכל אלו, באותו פרק זמן חל איסור על החייב בהקמת חברה בע"מ או תאגיד.
חשוב לציין כי על הממונה קיים שיקול דעת האם להסיר חלק מהמגבלות או חלקן, כשהדבר ייעשה בהתאם לנסיבות העניין ובמידה והסרת חלק מהמגבלות יש בהן לתרום להליך חדלות הפירעון ובראשו היכולת של החייב להשיב את חובותיו לנושיו.
דוגמה להסרת מגבלה, שיש בה להטיב על הליך חדלות הפירעון בשלב המיידי ואף בהמשך, נוגעת למקרים בהם החייב, במסגרת התנהלותו העסקית המניבה לו הכנסות, זקוק לטוס לחו"ל, כשלטיסותיו תרומה משמעותית לייצר הכנסה כספית עבורו.
במקרה זה, במידה והממונה בתיקו יגיע למסקנה כי נסיעותיו לחו"ל אכן יתרמו להליך ולהשבת חובותיו, יינתן אישור לחייב לבצע נסיעות במסגרת עסקיו לחו"ל, זאת תוך היכולת, למשל, להגביל את נסיעותיו ליעדים מוגדרים מראש, בהגבלת משך הימים בכל נסיעה, ובהמצאת מסמכים ומידע שיש בהם להבהיר את מהות וחשיבות כל טיסה לקידום ההליך.
