בהתאם להוראותיו של סעיף 284 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, לבית המשפט קיימת סמכות לעכב את יציאתו של הפרט החייב, שעבורו מתנהלים הליכי חדלות פירעון, מן הארץ באמצעות צו. הצו ניתן על ידי בית המשפט בעיקר אם קיים חשש סביר כי יציאתו של החייב עלולה לסכל את הליך פירעון החובות שלו או לגרום לסיבוך בתהליך הערכת מצבו הכלכלי והנסיבות שהובילו ליצירת החוב. סמכות בית המשפט חלה גם על נושא משרה בתאגיד שנמצא בהליך של חדלות פירעון. ניתן לראות את מטרתו של הסעיף הנדון בניסיון לאפשר למערכת המשפטית לשמור על יכולתה לנהל ביעילות את כלל הליכי חדלות הפירעון, בין אם מדובר ביחיד ובין אם מדובר בבית עסק או תאגיד, ולטפל בחובות באופן שימנע מצבים שבהם החייב עשוי להתחמק באמצעות יציאה מהמדינה. 

תהליך עיכוב יציאה מישראל ומתן צו פתיחת ההליכים

לפי הנקבע בסעיף הקטן 121 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 בית המשפט רשאי לתת צו בדבר פתיחת הליכים עבור הפרט, ומיד מוטלות על אותו פרט הגבלות, כפי שמפורט בפרק ז' לחוק, ובין היתר מוגבלת גם יכולתו לצאת מהמדינה. בעת קבלת החלטה בדבר מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, מוטלות אוטומטית גם ההגבלות במטרה למנוע את הפרט מהתחמקות, כולל הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי והנפקת המחאות, הגבלה על החזקה במניות של תאגידים וכיוצא בזה, וכן, כאמור לעיל, איסור לעזוב את שטחיה של המדינה.

למרות האופי הרפרסיבי של מדיניות מניעתית זו שהנחתה את המחוקק בעת חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, לאורך השנים היא הוכיחה את עצמה כיעילה בהתמודדות המשפטית עם מקרי ההתחמקות של חייבים מחובותיהם, ולכן צפוי שימוש בה גם בשנים הבאות.

עיכוב יציאה: טענות בעד ונגד

למעשה, עיכוב יציאתו של החייב מישראל כחלק מהמסגרת הכללית של פתיחת הליכי חדלות פירעון מהווה סוגיה שנויה במחלוקת.

מצד אחד, יש הטוענים כי יציאה מגבולות המדינה לצורכי נופש או בילוי אינה הולמת את מצבו של אדם שנמצא בהליכי חדלות פירעון. נקודת השקפה זו מתבססת בעיקר על הרעיון שיציאה לחו"ל כוללת ערכי רווחה ויציבות במובן הכלכלי, דהיינו מדובר במעשה שאינו עולה בקנה אחד עם מצבו של אדם שלא עמד בהתחייבויותיו הכספיות.

לפיכך, יש למנוע מפרט זה את היציאה לחו"ל ולסייע לו בהשקעת משאביו לשיקומו הכללי ולהתמודדות עם חובותיו שצבר עד כה.

מצד השני, גישה נגדית מניחה כי הליכי חדלות פירעון אינם חייבים להיות דווקא עונשים במהותם, אלא מדובר בהליך של שיקום והתארגנות כלכלית מחודשת.

על כן, לא ניתן לומר כי קיים מקום למנוע מחייב יציאה מן שטחי במדינה, אם הוא מצליח להשיג מימון ליציאה זו ממקורות אשר לא קשורים להליך חדלות הפירעון.

נוסף על כך, הרעיון המרכזי שעומד מאחורי גישה זו רואה את יציאה לנופש בתור גורם המסוגל לשפר את מרציו של החייב, ובכך לתרום לכושר ההשתכרות שלו בטווח הארוך– דבר אשר יכול להגדיל את יכולותיו להתמודד עם התהליך הלא פשוט של התמודדות עם החובות ושיקומו הכלכלי.

כמו כן, במקרים רבים היציאה לחו"ל ממומנת על ידי צד שלישי כמו בני משפחתו של החייב, ולכן לא ניתן לומר כי יציאתו אכן פוגעת בנושים.

אופציה להסרה זמנית של עיכוב יציאה

אחת הדרכים להתמודד עם המחלוקת המתוארת לעיל נבנה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון אשר ראה לנכון לקבוע נוהל מפורט בדבר הסרה זמנית של עיכוב יציאתו של חייב לחו"ל. מדובר בתקופה קצרה בת 5 ימים בלבד אשר נועדה לאזן בין השיקולים השונים ולאפשר לחייב אם הגיש בקשה מפורטת בצירוף כל פריטים רלוונטיים אשר מסבירים את מטרת היציאה, משך שהות בחו"ל, מקורות מימון הנסיעה וכדומה. כמו כן, על החייב היוצא להעמיד ערובות שונות אשר נועדות להבטיח את חזרתו ארצה עם תום הנסיעה.

סיוע מקצועי בנושא עיכוב יציאה

משרד עורכי הדין אורה צימברג מוביל בתחום מתן ייעוץ מקצועי וטיפול בהליכי חדלות הפירעון בישראל. המשרד מייצג לקוחות רבים אשר נמצאים בהליכי חדלות פירעון ומסייע להם בכל דבר ועניין הנוגעים לניהול ההליכים, כולל סוגיית עיכוב יציאה מהארץ. צוות עורכי הדין המנוסה שלנו בקיא היטב חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וברגולציה.

לקוחותינו תמיד זוכים בליווי אישי וכל מקרה ומקרה נבחנים לעומק במקצוענות ובקפידה. אנו גם מבינים עד כמה זמנם של לקוחותינו חשובים לכן מתרכזים ספציפית על מתן טיפול זריז ואפקטיבי.

אם נתקלתם בסוגיה כלשהי או יש לכם שאלה אשר דורשת התייחסות וטיפול מהירים– אל תהססו לפנות אלינו. נשמח לעמוד לרשותכם בכל דקה ועת.