אחד מהיעדים המרכזיים של החברה בישראל נוגע בפעילויות השואפות לקדם את זכויותיהם של קטינים. חלק ניכר מאותן שאיפות מתבצעות באמצעות חוקים, נהלים וצווים שונים המהווים כלים מעשיים לשמירה על אותן זכויות של קטינים.
לבתי המשפט בישראל קיימים מספר אמצעים שיש בהם להגן על אלו הנחשבים לקטינים. אחד מאותם כלים הוא צו נזקקות – צו הניתן במקרים בהם קטינים נמצאים בסיטואציה בה נשקפת להם סכנה ממשית.
מימוש של צו נזקקות מהווה החלטה משמעותית עבור אותם קטינים ובני משפחותיהם. בחלק מהמקרים, מדובר בהחלטה הנחשבת למורכבת שחשוב לבחון אותה והמשמעויות שלה לעומק, זאת תוך שמירה על זכויותיו של הקטין והוריו.
לתיאום פגישת ייעוץ חייגו 0733742523
או השאירו פרטים כאן, נדאג לחזור אליכם בהקדם.
להורים, שלילדיהם הוצא צו נזקקות, חשוב לוודא כי ההליך המתנהל בבתי המשפט ייעשה באופן ראוי תוך שמירה על זכויות ילדיהם. רצוי לפנות לעורך דין מומלץ בתחום צו נזקקות. אחת מעורכות הדין המובילות במקרים אלו, בעלת ניסיון רב בתחום, היא עורכת הדין אורה צימברג.
מי שיוגדר כקטין נזקק יהיה מי שבעבורו יוצא צו נזקקות בהמשך?
ההגדרה של "קטין נזקק" במסגרת החוק בישראל מתייחסת לקטינים להם נשקפת סכנה נפשית או פיזית, מה שמצריך להעניק להם טיפול, הגנה והשגחה צמודה. מקרים אלו נובעים, ברובם, מהזנחה, חוסר מסוגלות או היעדר יכולת לדאוג לאותם קטינים על ידי הגורם שאחראי עליהם (הורים, אפוטרופוס חוקי וכו').
ישנם מקרים בהם "קטין נזקק" יוגדר ככזה לאחר שביצע עבירה פלילית שבגינה לא הייתה אפשרות להעמידו לדין, במקרים בהם נמצא אותו קטין בשוטטות מתמדת, עיסוק ברוכלות ללא רישיון, עיסוק במחייה ועבודה במסגרת בה מתקיימות פעולות עברייניות דרך קבע ועד מקרים של היוולדות של קטין עם תסמונות גמילה מסמים.
בחלק ניכר מהמקרים, מדגישה עורכת הדין צימברג, הגדרת כל קטין כ"קטין נזקק" יכולה להוביל להליך בבית המשפט בו יוחלט על הוצאת צו נזקקות עבור אותו קטין.
יצירת מסגרת שיקומית ועוטפת עבור הקטינים
הוצאת צו נזקקות לקטין מהווה בחלק ניכר מהמקרים את הצעד המתבקש עבור אותו קטין, כשגם עורך הדין המייצג את ההורים והקטין עצמו מצדד בכך ומדגיש להורים עד כמה אותו צו אמור לסייע לקטין ולמשפחתו. לצד זאת, מצופה מעורך הדין לדאוג כי במסגרת אותו צו נזקקות, יזכה הקטין למערכת תמיכה, טיפול ושיקום המתאימה לצרכים שלו וכזו שתאפשר גם להורים לשמור על זכויותיהם ההוריות, במידה והאפשרות לכך ממשית.
בין הגורמים הנכנסים לתמונה הם פקידי סעד, להם הזכות להתערב ולהציע מסגרת טיפולית עבור הקטינים, כשמסגרות אלו אמורות למנוע את המשך ההידרדרות ולהבטיח את שלומם.
ישנם מקרים בהם עלולה להתפתח אי הסכמה בין המלצת המסגרת הטיפולית מצד פקידי הסעד לבין בני משפחתו של הקטין ועורך דינם. אז, רשאים פקידי הסעד לפנות לבית המשפט לנוער, בכדי שזה יכריע אודות המלצתם מול הטענות וההצעות מצד ההורים ועורך דינם. בחלק ניכר מהמקרים, בדיונים אלו מתאפשר לעורך הדין למצות עבור הקטין מסגרת טיפולית מקצועית יותר וכזו שיש בה לשמור על זכויותיו באופן ראוי יותר.
אמצעי טיפול מידיים בסמכות פקידי הסעד
עורכי דין העוסקים במקרים של צווי נזקקות, מבהירים להורי הקטינים כי במסגרת הליכים אלו קיימים מספר אמצעי טיפול מיידיים בסמכות פקידי הסעד, אשר מאפשרים להם לתת מענה ראשוני ומיידי לשלומו של הקטין.
במקרים בהם נשקפת סכנה מידית לקטין, דוגמת קטין שנמצא במצב בו הוא זקוק לטיפול רפואי שאינו סובל דיחוי, מוסמכים פקידי הסעד להעביר את הקטין לטיפול רפואי גם ללא הסכמתו של הקטין. לצד זאת, זכאים פקידי הסעד להגיש לבית המשפט לנוער צו ביניים של שבעה ימים, שפרק זמן זה יועבר הקטין מביתו. לאחר שבעה ימים יוזמנו הורי הקטין לבית המשפט לדון באותה בקשה של פקיד הסעד להוציאו מביתם.
כלי נוסף השמור לאותם פקידי סעד הוא בהגשת בקשה לבית המשפט לנוער עבור החלטת ביניים ובה נקיטה של אמצעים זמניים שתוקפם המרבי הוא 30 ימים, כשלבית המשפט הזכות להאריכה מעבר לאותם ימים. כאן, רשאי הקטין, יחד עם משפחתו ועורך דינו, לפנות לבית המשפט לפני סיום תקופת הביניים על מנת להוביל לביטול ההחלטה.
עורכי דין, המייצגים את אותם קטינים ובני משפחותיהם, עומדים כמובן על המשמר בכל הנוגע להתנהלות של פקידי הסעד, לבטח בכל הנוגע למימוש אמצעי הטיפול המיידיים שהחוק מותיר להם.
לצד זאת, מדגישה עורכת הדין אורה צימברג, חשוב שאותם עורכי דין יבהירו להורי הקטינים כי שאיפתם ורצונם של פקידי הסעד הוא בטובת ילדם, גם אם הדבר לא נראה כך. בלא מעט מקרים, דווקא שיתוף פעולה מצד ההורים עם החלטות פקידי הסעד יכול להוביל בהמשך דווקא לתוצאות רצויות יותר, שבהן ההורים יהוו חלק משמעותי ממש ממסגרת הטיפול והשיקום של ילדם, מה שיאפשר גם להם לזכות בכלים שיאפשרו להם לגדל את ילדיהם באופן ראוי.
מדוע חשוב שעורך דין ילווה הורים לקטינים שלהם הוצא צו נזקקות?
ההחלטה להליך נזקקות מהווה החלטה משמעותית עבור משפחות רבות. בדיון של בג"צ 4044/16 בין האגודה לזכויות האזרח בישראל למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, הוצגו דוגמאות רבות בהן קבלת הסכמה של ההורים להליך נזקקות נעשה בנסיבות שבהן לא ניתן לוודא הבנה ורצון חופשי מצידם.
באותו דיון בבג"צ מוזכר כי בדו"ח ועדת גילת נקבע כי "בחלק מעדויות ההורים עולה כי חלקם טוענים ש'אולצו', על ידי מסגרות הטיפול ועל ידי חברי ועדות ההחלטה, להסכים לדרך הטיפול שהוצעה להם וכי במצבים כתיקונם לא היו ניאותים לכך".
עוד העלה הדיון בבג"צ את הטענה כי "הסכמת ההורים [לצו נזקקות] ניתנת במקרים רבים מבלי שהם מבינים את השלכותיה או מבלי שהם מכירים את האופציות האחרות. מדובר בהורים שהם ככלל, ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ,שכאמור לא מקבלים הכנה ראויה לוועדה או את החומר לדיון לעיונם, ואינם יכולים לגבש עמדה מושכלת או לקבל ייעוץ לפני הדיון".
טענה זו, מצד האגודה לזכויות האזרח בישראל, לצד טענות אחרות שהועלו, מדגישה את הפער הממשי שקיים בין היכולת של ההורים להבין ומכאן גם יכולתם להסכים לצו הנזקקות בלב שלם. פער שיש בו להדגיש ביתר שאת עד כמה חשוב שאותן משפחות ילוו מן הרגע הראשון בעורך דין דיני משפחה שישמור על מלא זכויותיהם.
אנו, במשרד עורכת הדין אורה צימברג, רואים באותם קטינים חלק מאותן אוכלוסיות הזקוקות ביתר שאת להגנה משפטית ראויה, מקצועית ומקיפה. זאת מתוך ההבנה כי לאותם קטינים ובני משפחותיהם מגיעה הזדמנות למסגרת טיפולית שתאפשר להם לצמוח ולהוביל לשינוי אמיתי בחייהם, תוך כדי יכולת להליך משפטי הוגן, כזה שגם מטיב ורואה אותם.
