כאשר נמצאים במצב של חובות כספיים, בין אם אתם חייבים או מגיע לכם כספים מאחרים, חשוב להכיר את "הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" המוסדרים בחוק.

הליכים אלה מאפשרים לחייבים ולנושים לפתוח בהליך משפטי, שבמהלכו יוחזר חלק מהחובות. בסיום ההליך, החייב יוכל לקבל פטור מיתר החובות ולהתחיל מחדש את חייו הכלכליים. התהליך מעניק הזדמנות שנייה לאלו הנמצאים במצוקה כספית, מאפשר להסדיר את החובות ולפתוח דף חדש. הכרת ההליכים הללו יכולה להיות משמעותית עבור אלה המתמודדים עם קשיים פיננסיים.

בספטמבר 2019, נכנסה לתוקף רפורמה חדשה במערכת הפשיטת הרגל בישראל. מטרת הרפורמה היא לייעל ולקצר את ההליכים, לתחום אותם בזמן ולאזן בין האינטרסים של החייב ושל הנושה. על פי החוק החדש, ניהול ההליכים נקבע בהתאם לסכום החובות. הפרדה זו מאפשרת התייחסות שונה להליכים בהתאם לממדי המשבר הכלכלי של החייב.

הרפורמה מהווה צעד חשוב בניסיון לייעל ולפשט את ההליכים המשפטיים בתחום פשיטת הרגל, תוך מתן מענה מותאם לצרכים המשתנים של החייבים והנושים.

מונחים

חדלות פירעון היא מצב כלכלי – משפטי המאפיין אדם פרטי, עוסק מורשה או עוסק פטור, שאינו יכול לפרוע את חובותיו. מצב זה מתקיים כאשר החייב נמצא באחד או בשני המצבים הבאים:

1. אי יכולת לשלם את חובותיו, בין אם מדובר בתשלום שהגיע מועדו או בתשלום עתידי.

2. סך החובות וההתחייבויות של החייב גבוה משווי נכסיו, לרבות כספים, רכוש וזכויות אחרות. מצב זה מעמיד את החייב בקשיים כלכליים משמעותיים, ומחייב התערבות משפטית ופעולות מיוחדות להסדרת חובותיו ונכסיו.

חדלות הפירעון מהווה אתגר כלכלי וחברתי מורכב, המצריך טיפול הולם על מנת להבטיח את זכויות הנושים מחד, ואת יכולתו של החייב להשתקם מאידך.

חייב היא הגדרה משפטית המתייחסת לאדם פרטי או עוסק מורשה או עוסק פטור שחייב כספים או רכוש לנושים, דהיינו למי שחייבים להם. על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שנכנס לתוקף בשנת 2019, אדם יוגדר כחייב אם הוא עומד בכל התנאים הבאים:

נמצא במצב של חדלות פירעון או עלול להגיע למצב זה, סכום חובותיו המוצהרים עולה בדרך כלל על 55,542 ₪ (נכון ל-2024), וכן יש לו זיקה לישראל, למשל מרכז חייו נמצא בישראל, הוא מנהל עסק/ים בישראל, או שיש לו נכס/ים בישראל. הגדרה זו מסייעת בהסדרת מצבם של חייבים בהתאם לחוק.

נושה הוא ישות משפטית, כגון אדם פרטי, עוסק פטור עוסק מורשה או תאגיד, אשר זכאית לקבל כסף או רכוש מאדם או גוף אחר (החייב). כדי לממש את זכותו להחזרת החוב, על הנושה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי נגד החייב. במקרה שהבקשה להליכים כבר הוגשה (למשל על-ידי החייב או נושה אחר), על הנושה להגיש תביעת חוב לנאמן המטפל בהליכים אלו. הליך זה מאפשר לנושה לתבוע את החוב המגיע לו ולקבל את חלקו מתוך נכסי החייב.

נאמן – ברגע שניתן לחייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל), ממונה נאמן שמסייע בהליכים, תפקידיו, בין היתר, הם בדיקת מצבו הפיננסי של החייב, הכרעה בתביעות חוב שמגישים הנושים ויישום הצו לשיקום כלכלי (השלב האחרון בהליכים).

קופת נשייה – הוא מונח שמתאר מעין קופה שאליה מופקדים כספים במסגרת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל).

תום לב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – במסגרת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל), נדרשים החייב והנושה לפעול ולהתנהל בתום לב. לפי עקרון משפטי תום לב, יש לפעול בהגינות, ביושרה וללא כוונה לפגוע בנושה, בחייב או בהליך עצמו. התנהלות בחוסר תום לב עלולה, בין השאר, להביא לביטול ההליכים, הארכתם ואף לחיוב בהוצאות.

צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי– קבלת צו לפתיחת הליכים הוא השלב הראשון בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל). המטרות העיקריות של הליכים אלה, הן לאפשר לחייב לשקם את עצמו מבחינה כלכלית ולהחזיר לנושים את כספם או רכושם, ככל הניתן. פתיחת הליכי חדלות פירעון יכולה להיעשות ע” החייב או ע”י הנושה. לאחר קבלת הצו, מתחילה "תקופת הביניים" כשבסופה יוחלט האם לתת לחייב צו לשיקום כלכלי (השלב האחרון) ואחריו – הפטר.

תקופת הביניים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – תקופ הביניים היא תקופה שבין מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) ועד למתן הצו לשיקום כלכלי (השלב האחרון בהליכים). בתקופה זו, הנמשכת כשנה, מוטלות הגבלות על החייב (כגון איסור יציאה מהארץ או הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון ישראלי), נבדק מצבו הכלכלי, הנושים מגישים תביעות חוב וכו'. לקראת סיום התקופה, הנאמן מכין דוח מסכם הכולל את ממצאי הבדיקה הכלכלית שערך.

צו לשיקום כלכלי (תוכנית לפירעון חובות) בהליכי חדלות– ככלל, השלב האחרון בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל), הוא מתן צו המהווה תוכנית לפירעון (החזר) החובות לנושים ולשיקומו הכלכלי של החייב הצו, המכונה "צו לשיקום כלכלי", ניתן לחייב בתנאי שעמד בתנאי הצו לפתיחת הליכים (השלב הראשון בהליכים).

באופן כללי, תהליך השיקום הכלכלי של חייב נמשך כ-3 שנים. לאחר תקופה זו, אם החייב עומד בתנאים שנקבעו בצו, הוא יוכל להיפטר מחובותיו ולקבל פטור (הפטר) מהם. תהליך זה מאפשר לחייב להגיע למצב פיננסי יציב ובר-קיימא, תוך עמידה בהסדרים שנקבעו על-מנת להשתחרר מהחובות ולהתחיל מחדש. השלב של קבלת ההפטר מהווה את סיום התהליך ומעניק לחייב הזדמנות לשקם את מצבו הכלכלי ולהתנהל באופן פיננסי בר-קיימא בעתיד.

דוח ממצאי בדיקה של נאמן בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- אחד מתפקידיו של הנאמן בהליכי חדלות פירעון הוא לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב. דוח המפרט את ממצאי הבדיקה, מוגש על ידי הנאמן לגורם האחראי מטעם המדינה על ניהול ההליכים (מידע בהמשך).

ממצאי הבדיקה המקיפה של מצבו הכלכלי של החייב מהווים את הבסיס והנדבך המרכזי להוצאת צו לשיקומו הכלכלי (השלב האחרון בהליכים המשפטיים). צו זה מגדיר את התנאים והדרישות שעל החייב לעמוד בהם על מנת להיפטר באופן סופי מחובותיו ולסיים את ההליכים המשפטיים. עמידה בתנאים אלו מאפשרת לחייב לקבל הפטר (פטור) מהחובות שהצטברו לו, ובכך להשיב את יציבותו הכלכלית ולהתחיל דף חדש.

הפטר (פטור מחובות) בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי– ככלל, אם חייב יעמוד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, הוא יוכל לקבל פטור מהחובות (הפטר).

למרות זאת, אם צרכיו ועלויות המחייה הבסיסיים שלו גבוהים מכושר ההשתכרות שלו, עשוי להינתן לו הפטר באופן מיידי (הפטר לאלתר) וההליכים יסתיימו באותו רגע.

ישנם סוגים מסוימים של חובות שלא ניתן להיפטר מהם באמצעות הליך של קבלת פטור פשיטת רגל. אחד הדוגמאות הבולטות לכך הוא חוב מזונות. חובות מזונות, שנוצרים כתוצאה מחובת הורים לספק מזון ומימון לילדיהם, נחשבים לחובות בעלי אופי אישי וחברתי חשוב, ולכן הם אינם ניתנים להפטר. חובות מסוג זה נועדו להבטיח את רווחתם ואת צרכיהם הבסיסיים של ילדים ונתפסים כבלתי ניתנים לביטול גם במסגרת הליכי פשיטת רגל.

בנסיבות מסוימות, בית המשפט יכול להחליט לבטל את ההפטר שניתן לחייב בעבר, למרות שהוא כבר הושלם. זאת כאשר נמצא שהחייב נהג בצורה לא הוגנת או מתרשלת, כמו במקרים של הסתרת נכסים או מתן מידע כוזב לנושים. הביטול הרטרואקטיבי פועל להחזרת המצב לקדמותו, ומאפשר לנושים לתבוע את החוב המקורי מהחייב, אף שהוא כבר שוחרר ממנו בעבר.

מטרת החוק חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון והשיקום הכלכלי, התשע"ח-2018, מטרתו להסדיר את תהליך חדלות הפירעון בישראל ולאפשר שיקום כלכלי של חייבים. העיקריות מטרות החוק הן:

1. הסדרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי של חייבים, תוך הבטחת זכויות הנושים והחייבים.

2. עידוד יזמות ויצירת הזדמנויות כלכליות חדשות.

3. צמצום הסטיגמה החברתית והכלכלית הקשורה למצב של חדלות פירעון.

4. הגברת היעילות והשקיפות בהליכי חדלות הפירעון.

5. הגנה על זכויות העובדים בהליכי חדלות פירעון.

משמעות החוק החדש

תקנות שיקום כלכלי נועדו לקדם חקיקה אשר תסייע לקידום והתאוששות של המגזר הכלכלי בכללותו, ולא רק להיטיב באופן ספציפי עם חייבים או נושים. עם זאת, ניתן למצוא תוספות בחקיקה אשר מדגישות בבירור את המטרה של "שיקום כלכלי", אשר היא לא רק כותרת החוק אלא אף מטרתו המוצהרת. לפיכך, סביר להניח כי ההתייעלות הכלכלית המוטמעת בתקנות אלו מכוונת גם לסיטואציה שבה חייב מסיים לשלם את חובותיו, מקבל צו הפטר בפשיטת רגל, ושב להתנהלות כלכלית רגילה בחייו.

החוק החדש מציב דגש משמעותי על ההבחנה בין סיבות לקריסה הכלכלית ולצבירת החובות. בעבר, היו באותו סטטוס משפטי אנשים שנקלעו לקשיים כספיים עקב נסיבות שלא היו בשליטתם, כמו פטירת שותף או בן משפחה, לעומת אלה שנכשלו עקב רשלנות או מעשים בזדון. החוק החדש מבחין בין שני המצבים, ומעניק הגנה משפטית משמעותית לאלה שנפגעו מאירועים שלא היו בשליטתם ופעלו בתום לב. תום הלב הוא מושג מרכזי ומנחה בחוק זה, והוא ראוי להדגשה ולזכירה.

הגשת בקשה בתום לב

צו שיקום כלכלי הוא חוק חדש שנועד לסייע לחייבים שנקלעו לקשיים כלכליים, ללא הבדלה בין אלו שנקלעו לחובות בשל טעויות בתום לב לבין אלו שפעלו באדישות. החוק מאפשר לבית המשפט להטיל על חייבים חובה להשתתף ב"קורס מיוחד לניהול כלכלי", שבו הם יקבלו ידע ערך לניהול נכון של ענייניהם הכספיים. זאת במטרה למנוע הישנות של מצבים דומים בעתיד. במקביל, החוק מקנה סמכויות חקירה וענישה פליליות, כחלק מתהליך השיקום הכלכלי הכולל.

משרד הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי מפעיל אגף חקירות לסנן ניצול פלילי של הליך השיקום הכלכלי. אף שתום הלב הוא חשוב בהליך זה כבכלל, החוק מדגיש במיוחד את ערך התום, ואנו שבים ומדגישים זאת.

כמה זמן נמשך שיקום כלכלי?

תקנות השיקום הכלכלי שהוכנסו לחוק בשנת 2018 מהווים חידוש משמעותי בהליך פשיטת הרגל. בעבר, הליכי פשיטת רגל לא היו מוגבלים בזמן, ולכן חייבים נותרו במצב זה לשנים ארוכות ללא אופק שיקומי. עם זאת, על פי התקנות החדשות, כאשר החייב מנהל את ההליך באופן מקצועי ותקין, ניתן לקבוע לו תאריך יעד לסיום התהליך, שלרוב יהיה בטווח של שנתיים עד שלוש שנים, ולכל היותר ארבע שנים. מטרת הקציבה הזו היא למנוע מצבים שבהם אנשים מנצלים את הגנת החוק שלא בתום לב, ובה בעת לאפשר לחייבים לדעת שיש להם אופק של סיום התהליך והתחלה מחודשת. עבור ארגונים המסייעים לחייבים להשתחרר מחובות, שעבודים ועיקולים, מדובר בשינוי משמעותי המעניק תקווה וודאות לתהליך השיקום הכלכלי.

כיצד מתחילים הליך שיקום כלכלי?

על פי החוק הנוכחי לחדלות פירעון, קיימים תנאי סף מסוימים לתחולת החוק. בהתאם לכך, יחיד חייב יימצא בתנאי הסף אם מצבת חובותיו עולה על סך של 50,000 ש"ח, ואילו חברה בע"מ תמצא בתנאי הסף אם מצבת חובותיה עולה על 75,000 ש"ח. החוק בוחן האם קיים חשד למצב של ניצול לרעה של ההליכים, ומתייחס באופן שונה לתקרת החוב הנקובה לעיל. מטרת החוק היא להסדיר את הליכי חדלות הפירעון בצורה מאוזנת ומקיפה, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

החוק החדש תורם לקיצור ההליכים והקלה על הסחבת עבור בתי המשפט והחייבים. סמכויות המחוזי הועברו ללשכות ההוצאה לפועל וכונס הנכסים, מה שזירז את ההליכים. בנוסף, בוטלה ההגנה הקודמת על חייבים שניצלו את המצב לרעה, ובכלל זה על בית המגורים של החייב.

מונח "חייב" הוחלף ל"יחיד" או "יחיד החייב". השם "רשות האכיפה והגבייה" החליף את "הוצאה לפועל". חייב שחובותיו נמוכים מ- 150,000 ₪ ייטפל ב"רשות האכיפה והגבייה", ואלו שחובותיהם עולים על כך יופנו ל"הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

תקנות שיקום כלכלי

החוק מבחין בבירור בין סוגים שונים של חייבים. מחד, ישנם חייבים שנקלעו למצב של אי יכולת לפרוע את חובותיהם עקב נסיבות אישיות שלא היו בשליטתם, כגון מחלה, פיטורים, או התנהלות כושלת בניהול עסק שהובילה לקריסה כלכלית. מאידך, החוק מבחין בין חייבים אלה לבין "חייבים מקצוענים" או "רמאים", אשר מטרתם העיקרית היא להונות את המדינה. חלוקה זו מאפשרת להתייחס בצורה שונה לשני סוגי החייבים ולהתאים את הטיפול בהם בהתאם לנסיבות ולמניעים שעמדו מאחורי אי יכולת הפירעון.

אגף החקירות במשרדי כונס הנכסים הרשמי, אשר עבר לאחרונה לשמו החדש "הממונה על חדלות הפירעון ושיקום כלכלי", פועל בשיתוף פעולה עם המנהל המיוחד או "הנאמן" כפי שהוא מכונה כיום. אגף זה מפעיל את הסמכויות הפליליות שנתונות בידיו על מנת לטפל במקרים בהם חייבים מנסים לרמות את ההליך באמצעות ניצול לרעה של המערכת. מטרתם היא להבטיח שההליכים יתנהלו בשקיפות ובהתאם לחוק, ולמנוע ניסיונות להונות את התהליך לטובת החייבים.

בניגוד לחוק השיקום הכלכלי הקודם, שלא קבע מועד להישארות החייב בהליך, מצב שהוביל לכך שרבים נותרו תלויים ועומדים בהליך ללא כל תכלית, רפורמת פשיטת הרגל שנכנסה לתוקף בשנת 2013 קבעה לראשונה לוחות זמנים גמישים אך מוגדרים להליך. במסגרת הרפורמה, חייבים נכנסים להליך בצורה מודעת, כאשר הם יודעים שהשהות התקינה שלהם בהליך יכולה להימשך בקירוב בין 48 ל-72 חודשים. הדבר מספק להם אופק התחלה וסיום ברור בניגוד למצב הקודם, שבו חלקם לא היו מיוצגים או לא רצו לסיים את ההליך, והותירם בו במשך שנים ארוכות ללא כל סיום נראה באופק.

כיום, במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, קיים מנגנון חוקי שמגדיר את משך הזמן המרבי שבו יחיד חייב יוכל להיות מעורב בהליך שיקום כלכלי. בהתאם לחוק, תקופה זו נקבעה ל-4 שנים לכל היותר. המטרה היא לאפשר ליחיד להשתקם כלכלית בתוך פרק זמן סביר, ולהשיב אותו למסלול פיננסי יציב ובר-קיימא. החוק מספק מסגרת מוגדרת ומוגבלת בזמן לתהליך השיקום, במטרה להבטיח שהליך זה יהיה יעיל ויביא לתוצאות מיטביות עבור החייב.

בתום תקופה של 4 שנים לכל היותר, החייב יקבל הפטר – תהליך שבו כל החובות הניתנים להפטר של החייב יימחקו, מאפשר לו לשוב לחיים רגילים ככל האפשר. הפטר הוא אחד הכלים החשובים בהליך פשיטת הרגל, מאפשר לחייב להיפטר מחובות שלא יוכל לפרוע ולהתחיל מחדש את דרכו לעבר יציבות כלכלית. תהליך זה מהווה קו מבחן חשוב עבור החייב, שיכול לאפשר לו להשתקם ולשוב לחיות חיים תקינים לאחר תקופה מוגבלת ומוגדרת.

תנאי הכניסה לחוק חדלות הפירעון כוללים סף חובות מינימלי שנועד להגדיר את גבולות היישום של החוק. עבור יחיד, הסף קבוע על 50,000 ₪ או יותר, בעוד שעבור חברה בע"מ הסף גבוה יותר ועומד על 75,000 ₪ או יותר. מטרת הקביעה של סף זה היא להבטיח שהחוק יחול רק על חייבים בעלי חובות משמעותיים, אשר זקוקים להליך מסודר של חדלות פירעון כדי להסדיר את מצבם הכספי. הגדרת תנאי הסף מאפשרת להתמקד בטיפול באותם חייבים בעלי חובות גבוהים, אשר זקוקים להליך שיקום או פירוק מסודר.

קביעת סכומי גג בגין החובות נועדה להגביל ולסנן מבקשים אשר יצרו את חובם באופן זדוני ובחוסר תום לב מלא. מטרה זו נועדה למנוע מצבים בהם מבקשים מנצלים את ההליך באופן לא הולם, תוך ביצוע מעשי הונאה ומרמה לצורך שימוש לרעה והפקת טובת הנאה בלתי הוגנת. הגבלת הסכומים מאפשרת לסנן ולהרחיק מהתהליך אלו המנצלים אותו בחוסר יושרה, ובכך להבטיח הליך צודק ויעיל יותר עבור המבקשים הכנים והזקוקים לסיוע.

בהתאם לחקיקה החדשה, נקבע כי חלק מההליכים המשפטיים של יחידים-חייבים יועברו מבתי המשפט המחוזיים לידי כונס הנכסים ולשכות ההוצאה לפועל. צעד זה תורם באופן משמעותי לקיצור ההליכים ולייעול התהליכים המשפטיים הנוגעים לחייבים יחידים. בכך, החוק החדש מגביר את היעילות והמהירות בהתנהלות ההליכים המשפטיים הללו.

שיקום כלכלי: הדרך לצאת מחדלות פירעון ולהתקדם הלאה – משרד עו"ד אורה צימברג

צו שיקום כלכלי – החוק החדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר נכנס לתוקפו בחודש ספטמבר 2019, מהווה מהפכה משפטית וכלכלית משמעותית בישראל. זהו חוק מודרני ומתקדם אשר מחליף ומעדכן את המנגנונים המוכרים לנו מעולם פשיטת הרגל ואיחוד התיקים. למשל, מונחים רבים שהיו מוכרים בעבר כבר אינם רלוונטיים, והוחלפו במינוחים חדשים ועדכניים יותר. החוק החדש מציע גישה מקיפה ומתקדמת יותר לטיפול באנשים ובחברות הנקלעים למצוקה כלכלית, מתוך מטרה לסייע להם לשקם את מצבם הכלכלי ולהשיב אותם לפעילות כלכלית יציבה.

לסיכום

שיקום כלכלי הוא תהליך חשוב ונחוץ עבור אנשים שהיו בעלי עסק עצמאי בעבר. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מטרתו להעניק מענה לצורך המהותי בשיקומו של החייב ובשיקומו הכלכלי. תהליך זה כולל לא רק סדרי דין וסדרי דיון, אלא גם תמיכה ועזרה מעשית במטרה לאפשר לחייב לשקם את מצבו הכלכלי ולהשתקם מחדש. סיוע זה חיוני עבור אלו שהיו בעלי עסק עצמאי ונקלעו למצוקה כלכלית, ומהווה מנגנון חשוב להבטחת יציבותם הפיננסית והעסקית בעתיד.

משרד עו"ד אורה צימברג מתמחה בחדלות פרעון ופשיטת רגל. פנו אלינו עוד היום.