"הברחת נכסים" או "הענקה אסורה" מתייחסת למצבים בהם חייבים בישראל מנסים להתחמק מתשלום חובותיהם על-ידי העברת בעלות על נכסיהם לבני משפחה או חברים. החוק קובע סעדים שונים במקרים אלה, בהם החייב חשוד בביצוע פעולות אלו במטרה להימנע מפירעון חובות. כאשר אנשים פרטיים או בעלי עסקים בישראל נקלעים למשבר כלכלי, הנטייה הטבעית היא לנסות להפחית הפסדים ככל האפשר בנסיבות אלו. לכן, רבים בוחרים בדרך של העברת בעלות על רכושם לקרובים או חברים, במטרה להימנע מפירעון חובות.

חשוב להבין כי פעולות אלו נחשבות בלתי חוקיות כאשר הן מתרחשות בהקשר של הליכי חדלות פירעון, שיקום כלכלי או פשיטת רגל, הליכי פירוק של תאגידים, וכן במסגרת הקפאת הליכים. מדובר בהליכים משפטיים מורכבים, המוסדרים בחוק, שנועדו להסדיר את התחייבויותיו הכספיות של אדם או גוף משפטי בקשיים כלכליים. כל פעולה שנעשית בניגוד לחוק ולהליכים המוסדרים עלולה להיחשב כבלתי חוקית ולהיות כרוכה בסנקציות משפטיות. לפיכך, חשוב להיות מודע לחוקיות של פעולות בהקשר של הליכים אלו.

זאת משום שבהעברת בעלות על נכס, החייב למעשה מצמצם את היקף הנכסים שבבעלותו, אשר אמורים להוות את הבסיס לפירעון חובותיו לנושיו, כפי שהחוק דורש. בעת מכירה או העברת בעלות על נכס, החייב מקטין את הביטחון הקיים לזכויות הנושים, שכן הנכס כבר אינו חלק מהרכוש שניתן לגבות ממנו את החובות. לפיכך, החוק מגביל את יכולת החייב לבצע פעולות כאלה, על מנת להבטיח את זכויות הנושים ואת יכולת גביית החובות מהחייב.

הברחת נכסים בהליכי חדלות פירעון: זה יכול להעלות לכם ביוקר

כאשר חברה או אדם פרטי נקלעים למצב של חדלות פירעון, המתבטא ביכולתם המוגבלת להחזיר את חובותיהם לנושים, הן החייב והן נושיו רשאים להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

הליך חדלות הפירעון כולל מספר שלבים שבמהלכם נבחנים בפירוט נכסי החייב. לאחר שלב זה, הנאמן בהליך – גורם מנהלי שמונה על ידי בית המשפט לליווי החייב בהליכים – יאגד את הנכסים בקופת נשייה ויחלק אותם באופן הוגן בין הנושים.

אף שאכן ישנם חייבים רבים המנהלים את הליכי חדלות הפירעון שלהם בתום לב, לצערנו קיים מספר לא מבוטל של אנשים המנצלים את התהליך לרעה.

אותם יחידים מבקשים למצוא דרכים עוקפות את החוק, כגון הברחת נכסים או העברתם באופן אסור לצדדים שלישיים. יש להדגיש שפעולות כאלה מהוות עבירות פליליות חמורות, אשר עונשן עשוי להגיע לכמה שנות מאסר בפועל.

מדובר בהתנהגות בלתי אחראית ובלתי אתית, אשר פוגעת באינטרסים הלגיטימיים של נושי החייב ובאמון הציבורי במערכת המשפטית. יש להילחם בתופעה זו בנחישות על מנת להבטיח את תקינות הליכי חדלות הפירעון ולשמור על שלטון החוק.

סוגים שונים של נכסים מוברחים במסגרת הברחת נכסים בהליכי חדלות פירעון

כאשר חייב יחיד מנסה להעלים נכסים שעלולים להיות מופקעים בבעלותו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, הוא עשוי לבצע הברחת נכסים באמצעים שונים. זאת כדי למנוע מנושיו לתפוס ולמכור את הנכסים בתהליך גביית החוב. הברחת נכסים יכולה להתבצע על ידי העברת בעלות על נכסים לאחרים, הסתרה של מידע על קיומם, או הפעלת מניפולציות פיננסיות אחרות. מטרת הפעולות היא להוציא את הנכסים מהישג ידם של הנושים ולמנוע את מימושם לטובת סילוק החובות. התנהגות זו מהווה עבירה פלילית של הסתרת נכסים בהליכי חדלות פירעון.

דוגמאות לנכסים שיכולים להיות מוברחים:

• העברת כספים

• העברת בעלות על נכסי נדל"ן

• העברת זכויות בקרקעות

• העברת בעלות ברכבים

• העברת זכויות על תכשיטים

כאשר תאגידים במצב של חדלות פירעון נתונים למצוקה כלכלית קשה, לעתים קרובות הם מנסים להתחמק מהחובות והתחייבויות שלהם על ידי העברת הבעלות על הנכסים שלהם למקומות אחרים. בדרך כלל, הם מעבירים את הבעלות על הנכסים שלהם לחברות אחרות או לאנשים פרטיים במטרה להסתיר אותם ולמנוע מהנושים לתפוס אותם. מהלך זה מהווה ניסיון להתחמק מהאחריות הכספית של החברה ולהתחמק מהליכים משפטיים הקשורים לחדלות הפירעון.

דרכים ל“הברחת נכסים”

אנשים פרטיים עשויים לנסות להעביר זכויות בקרקעות, תכשיטים, כספים, כלי רכב ונכסים דירתיים. באופן דומה, חברות יכולות לנסות להעביר את נכסיהן לחברות אחרות או לאנשים פרטיים. תהליך הברחת נכסים יכול להתבצע בשורה של דרכים שונות, כגון:

הענקת מתנות לקרובים או חברים

במצב כזה המתנה אינה בגדר מתנה בפועל אלא רק למראית עין.

חשוב להבין שגם כאשר קבלת מתנה כרוכה בתשלום מיסים, העברת הנכס עדיין נחשבת כפעולה של הברחת נכסים. למרות שהמקבל נדרש לשלם את המיסים המתחייבים, עצם העברת הבעלות על הנכס מהנותן למקבל מהווה ניסיון להסתיר את קיומו של הנכס ולמנוע את חיוב המיסים עליו. לכן, פעולה זו יכולה להיחשב כהברחת נכסים, אף אם נעשית בצורה גלויה ובהסכמת הרשויות המס. הדבר חשוב להבנת הסיכונים המשפטיים והמיסויים הכרוכים בקבלת מתנות בתשלום.

עריכת הסכם ממון

בפרט במהלך תהליך הנישואין והגירושין, רבים נוטים לשקול ולבצע את הליך הברחת הנכסים באמצעות חתימה על הסכמי ממון טרום נישואין. הליך זה מאפשר להעביר את הנכסים האישיים לבני הזוג, במטרה להגן עליהם מפני חלוקה שלא לפי רצונם בעת פירוק הנישואין. הסכמי הממון נחשבים לכלי משפטי מקובל לארגון וניהול הנכסים בין בני הזוג, אך מוטלות עליהם גם סוגיות אתיות ומשפטיות העשויות להיות מורכבות ולצריך בחינה זהירה לפני יישומם.

הקמת "חברת קש"

חברות "קש" הן פרקטיקה נפוצה המתייחסת לחברות פיקטיביות שנוצרות על שמות של אנשים שאינם בעליהן למעשה.

שיטה זו משמשת לצורך הסתרה והברחה של נכסים שונים, כגון נדל"ן, חשבונות בנק ומזומנים. לעתים קרובות, פעולות אלה מבוצעות על ידי חייבים טרם הגשת בקשות לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

זאת במטרה להימנע מהעמדת הנכסים לרשות הליכים אלה. בישראל, החוק אוסר על העברת בעלות בנכסים בתקופה שקודמת להגשת בקשות לפתיחת הליכים. האיסור נועד להבטיח שנכסים לא יוברחו ויישארו זמינים לצורך ההליכים.

חברות "קש" מאפשרות התחמקות מהוראות החוק, ועל כן הן אסורות על פי דין. חשוב לציין כי השימוש בחברות קש עלול להוביל לעונשים חמורים. בתי המשפט בישראל מתייחסים בחומרה רבה למקרים של הברחת נכסים באמצעות חברות קש, ועלולים להטיל קנסות כבדים ואף עונשי מאסר על המעורבים.

בנוסף, רשויות המס עוקבות אחר פעילות חשודה ועשויות לחקור עסקאות שנראות חשודות. למרות האיסור החוקי, ישנם מקרים בהם חברות קש עדיין משמשות למטרות לגיטימיות, כגון שמירה על פרטיות בעסקאות מסוימות או הגנה על נכסים במדינות בעלות מערכות משפט לא יציבות.

עם זאת, גם במקרים אלה, חשוב לפעול בשקיפות מלאה מול הרשויות ולהקפיד על עמידה בכל דרישות החוק. רשויות האכיפה בישראל משקיעות משאבים רבים בזיהוי ובחקירה של חברות קש. הן משתמשות בטכנולוגיות מתקדמות ובשיתופי פעולה בינלאומיים כדי לעקוב אחר תנועות כספים חשודות ולחשוף מבנים ארגוניים מורכבים שנועדו להסתיר בעלות אמיתית.

איך ניתן להתמודד עם תופעת הברחת הנכסים?

החוק מתמודד עם התופעה של חובות באמצעים שונים ומגוונים. בין השאר, החוק קובע כי על האדם שחייב כספים מוטלת חובת גילוי, ועליו לספק את כל המידע הרלוונטי לגבי הנכסים שהוא מחזיק. בנוסף, החוק מאפשר לחקור את החייב ולשכור שירותים ממשרדי חקירות כדי להבטיח את גביית החובות. אלו הם רק חלק מהדרכים שבהן החוק מתמודד עם תופעת החובות ומעניק כלים לפירעונם.

החוק גם מספק מנגנונים נוספים לטיפול בחובות. למשל, קיימת האפשרות להטיל עיקולים על נכסי החייב, כולל חשבונות בנק, משכורות ורכוש. במקרים מסוימים, ניתן אף להגביל את יציאתו של החייב מהארץ עד לפירעון החוב.

בנוסף, החוק מאפשר לנושים לפנות להליכי פשיטת רגל או הוצאה לפועל, המספקים מסגרת מוסדרת לגביית חובות. חשוב לציין כי החוק גם מגן על זכויות החייבים, ומבטיח כי הליכי גביית החובות יתבצעו באופן הוגן ומידתי, תוך שמירה על כבודם וזכויותיהם הבסיסיות.

ניסיונות הברחת נכסים בהליכי חדלות פרעון (פשיטת רגל)

חייב המצוי בהליך חדלות פירעון או עומד לפתחו, חייב להיזהר בזהירות יתרה בכל הפעולות שהוא מבצע מול נושיו. על פי חוק, פעולות הנחשבות אסורות הן פעולות שיש בהן משום העדפת נושים מסוימים או הענקה אסורה של נכסים. חשוב להבין שפעולות אלו ניתנות לביטול, ועלולות אף לפגוע בסיכויי החייב לקבל הפטר על יתרת חובותיו, שכן הן מעידות על היעדר תום לב מצידו בהליכים. הדבר תקף גם לגבי נושה המפעיל לחץ על החייב לפרוע את חובו מולו, בין אם באמצעות תשלום בפועל (בקדימות על יתר הנושים) ובין אם באמצעות העברת נכס מנכסי החייב לרשותו על חשבון החוב. פעולות מסוג זה עלולות אף הן להיחשב אסורות ולהיות ניתנות לביטול.

איך החוק מתמודד עם תופעת הברחת הנכסים?

החוק הישראלי מתמודד עם התופעה של ברחת נכסים בדרכים שונות, כולל קביעת חובת גילוי המוטלת על חייבים. במסגרת ההליכים המשפטיים, החייבים נדרשים לספק את כל הפרטים הנוגעים לנכסים שבבעלותם. נוסף על כך, החוק מאפשר לחקור את החייבים ולשכור את שירותיהם של משרדי חקירות, על מנת לנסות ולמצוא ראיות לניסיונות להברחת נכסים, העדפת נושים או הענקות פסולות. מטרת האמצעים הללו היא להתמודד באופן יעיל עם תופעת ברחת הנכסים ולאכוף את החוק בנושא זה.

סעדים לטובת הנושים במקרה שחייב ביצע הברחת נכסים

החקיקה הנוגעת להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל מספקת מנגנונים חשובים לטיפול במצבים של הברחת נכסים. אחד המנגנונים הוא האפשרות לבטל פעולות שהן בגדר הענקה אסורה או העדפת נושים מסוימים.

זאת במטרה להבטיח את זכויותיהם של נושים אחרים ולמנוע מצבים של חלוקה לא הוגנת של הנכסים.עם זאת, יש לציין כי חוק חדלות הפירעון החדש שנכנס לתוקף בשנת 2019 לא חל על הליכי פירוק של חברות שהחלו טרם כניסתו לתוקף. במצבים אלו, לא ניתן לבצע ביטול הענקה בנכס שהועבר מהתאגיד החייב לגורם אחר ללא תמורה בעלת ערך וללא תום לב. זו מגבלה חשובה שיש להביא בחשבון בהליכים שנפתחו לפני כניסת החוק החדש לתוקף.

יחד עם זאת, קיימת אפשרות לבטל פעולות של העדפת נושה אף בהליכים של פירוק חברות. למעשה, בסופו של דבר, ניתן לומר שברוב המקרים, ניסיונות להברחת נכסים מסתיימים בהשבת הנכסים המועברים לקופת הנשייה, לטובת יתר הנושים. זאת, כחלק מן ההליכים המשפטיים והרגולטוריים המיושמים בתהליך הפירוק של החברה. אם כן, ניתן לראות כי קיימים אמצעים משפטיים אפקטיביים לצמצום ניסיונות להעדפת נושים ספציפיים על חשבון האחרים, גם בהקשר של פירוק חברות.

חובת תום הלב של החייב במסגרת הברחת נכסים

חשוב להזכיר בהקשר של הברחת נכסים, כי אפילו פירעון חובות אמיתי, שאינו מלווה בכוונה להברחת נכסים, עדיין עשוי להתפרש כפעולה אסורה על פי החוק. לפיכך, בכל העברת בעלות והענקת נכסים, מומלץ מאוד להתייעץ מראש עם עורך דין מומחה בהליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל. זאת על מנת להימנע מלעבור באופן בלתי מכוון על החוק ולהימנע משגיאות העלולות להיות בעלות השלכות משמעותיות.  

בנוסף, חשוב לציין כי בתי המשפט מתייחסים בחומרה רבה לניסיונות הברחת נכסים, ועלולים להטיל סנקציות משמעותיות על מי שנמצא אשם בכך.

הסנקציות עשויות לכלול קנסות כספיים גבוהים, צווי עיקול על נכסים נוספים, ואף עונשי מאסר במקרים חמורים במיוחד. חשוב גם להבין את המסגרת הזמנית שבה פעולות מסוימות עלולות להיחשב כהברחת נכסים.

החוק מתייחס לתקופה של עד שנתיים לפני הגשת בקשת פשיטת הרגל, כאשר כל העברת נכסים שבוצעה במהלך תקופה זו עשויה להיבחן בקפידה על ידי בית המשפט.

מומלץ לנהוג בשקיפות מלאה בכל הנוגע לניהול הנכסים והחובות, ולתעד היטב כל פעולה פיננסית משמעותית. זהירות ותכנון מראש, בליווי ייעוץ משפטי מקצועי, הם המפתח להימנעות מבעיות משפטיות ולשמירה על יושרה פיננסית בעיני החוק.

הקריטריונים לביטול הברחת נכסים

לבתי המשפט בישראל ניתנת הסמכות להורות על ביטול עסקאות שבוצעו אף לפני מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות הפירעון. זאת, במידה והעסקאות כוללות מתן עדיפות לנושים מסוימים, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

ראשית, העסקה נעשתה בתקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון;

שנית, העסקה העניקה יחס מועדף לנושה מסוים על פני נושים אחרים;

ושלישית, הביצוע של אותה עסקה פגע בזכויות או באינטרסים של שאר הנושים.

בהתקיים שלושת התנאים האלה, בית המשפט רשאי להורות על ביטול העסקאות האמורות, על מנת להבטיח חלוקה הוגנת של הנכסים בין כלל הנושים.

קריטריון ראשון

החייב היה במצב של חדלות פירעון במועד ביצוע העברת הנכס או הענקתו. במילים אחרות, סך ההתחייבויות של החייב עלה באופן משמעותי על סך הנכסים שהיו בבעלותו באותו מועד. מצב זה של חוסר יכולת לפרוע את החובות מעיד על מצוקה כלכלית חמורה של החייב, שהביאה לכך שהוא לא היה מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות. מצב זה של חדלות פירעון הוא המצב שבו נעשתה העברת או הענקת הנכס האמורה.

קריטריון שני

בעת העברת נכס, ניתנת לנושה מסוים או לחלק מהנושים עדיפות על פני האחרים. הדבר פירושו שחוב החייב כלפי נושה זה נפרע או מקודם בסדר הנשייה, בעוד יתר הנושים אינם זוכים לטיפול זהה. פעולה כזו יש בה כדי להגדיל את חלקו של נושה מסוים, מעבר לסכום שהיה אמור להיפרע במסגרת הליך חדלות פירעון סטנדרטי. לכן, פעולה זו אסורה על פי החוק, שכן היא עלולה לפגוע בעקרון השוויון בין הנושים.

קריטריון שלישי

ההעברה בוצעה עד שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. במקרה שהנושה הוא קרוב משפחה של החייב, הרי שהתקופה הרלוונטית מוארכת לתקופה של 12 חודשים לפני המועד הנ"ל. מדובר בהוראה משפטית שמטרתה להרחיב את היקף הפעולות שניתן לבחון ולאתר במסגרת הליכי חדלות הפירעון, במקרים בהם מעורבים גורמים קרובים של החייב. הוראה זו נועדה למנוע העברות נכסים בזדון ולאפשר בחינה מעמיקה יותר של פעולות שביצע החייב בתקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון.

לסיכום

כאשר אדם חייב נאלץ להתחיל בהליך של חדלות פירעון, הנאמן המטפל בהליך זה יכול לבקש מבית המשפט להורות על ביטול של עסקאות מסוימות, אם יש חשד שאלו בוצעו במטרה להבריח את נכסי החייב ולשמור על הונו. עם זאת, על הנאמן להוכיח את קיומם של שני התנאים המפורטים בסעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בנוסף, בתי המשפט נוטים שלא לאשר בקלות את בקשות הנאמן, במיוחד כאשר מדובר בעסקאות מקרקעין, שכן אלו נחשבות לעסקאות מורכבות יותר.

להיוועצות ניתן ליצור איתנו קשר.