מה מצפה לכם בכתבה?

בישראל, מהווה השיח הציבורי אבן יסוד מרכזית ומשמעותית לביטוייה של המדינה כמדינה דמוקרטית, לבטח במדינה בה קיים מגוון רחב של דעות והשקפות בנושאים רבים ושונים. בדיון הנוגע ללשון הרע, נשאלת השאלה מתי אמירה כלשהי נחשבת כחלק מחופש הביטוי ומתי יש בה לפגוע בכבוד האדם, שמו הטוב ופרטיותו.

בכתבה שלפנינו נעסוק בנושא הרחב הנוגע לתחום של לשון הרע. בין היתר, נעמיק אודות הגדרת הביטוי עצמו, כיצד הוא מתבטא בחוק בישראל ועד העיסוק בתביעת לשון הרע בעבור מי שחש כנפגע מדברים שנאמרו או נכתבו עליו.

עורך דין מומחה לשון הרע, יהיה מי שאליו יפנו כאלו שחשו כי נפגעו מדברים שנאמרו או נכתבו אודותם. בפגישה עם עורך דין לשון הרע, יתאפשר לקבוע האם אותם דברים שנאמרו או נכתבו אכן מקיימים פגיעה שיש בה להתבטא, בין היתר, כדיבה או ביוש (שיימינג).

כיצד ניתן להגדיר לשון הרע?

• לשון הרע יכול להיות כל תוכן שיש בו לפגוע בשמו הטוב או כבודו של אדם או תאגיד. חשוב לציין כי לא כל אמירה של אדם או תאגיד יש בה להיחשב כלשון הרע. במקרים בהם, למשל, מובעת ביקורת שיש בה להביע דעה ו\או הצגת עובדות, ביטויים אלו לא ייחשבו ללשון הרע.
  
  
• בעולם המשפט הישראלי, רבים מכנים את הביטוי "הוצאת דיבה" כחלק מהמטרייה הרחבה של לשון הרע. אלו שרואים עצמם נפגעו מהוצאת דיבה, רשאים בנקיטת הליכים משפטיים ובפנייה לעורך דין תביעות דיבה, כשהוא יוכל לקדם עבורם תביעה אזרחית או פלילית כנגד מפרסם ו\או האחראי לתוכן שפורסם ונאמר.

חוק איסור לשון הרע

בישראל, הנושא הרחב של לשון הרע מוסדר תחת חוק איסור לשון הרע – תשכ"ה – 1965. מטרת החוק, בראש ובראשונה, היא בהגנה על זכותו של אדם או חברה על שמם הטוב, זאת תוך יכולתו של החוק להעניק איזון בין אותה זכות, לזכותם של האזרחים בישראל לחופש ביטוי.

בחוק עצמו נמצא הגדרות יסוד של מהו לשון הרע, כיצד מוגדר פרסום, פירוט רחב אודות הכלים העומדים למי שרואה עצמו נפגע מלשון הרע, מהם סדרי הדין הקיימים בתביעת לשון הרע ועוד.

הגדרת לשון הרע, על פי החוק, מתייחסת למקרים בהם אמירה או ביטוי מהווה השפלת אדם בעיני אחרים או כמטרה לשנאה, בוז ולעג, ביזוי אדם למול מעשיו, התנהגותו או תכונותיו, פגיעה במשרתו או מקצועו של אדם, כמו גם עסקיו וביזוי של אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

מה היה קיים בטרם חקיקת החוק ב-1965?

בטרם חקיקת החוק ב-1965, הנושא הרחב של לשון הרע לא הוסדר כחוק בישראל, כשהוא נכלל כחלק מדיני הנזיקין במסגרת פקודת הנזקים האזרחיים – 1944. באותה פקודה, בעצם, הוסדר הנושא הרחב של לשון הרע בסעיפים 16 עד 22.

בכל הנוגע להיבטים הפליליים של לשון הרע, בהם ניתן להעמיד נאשם לדין פלילי בגין פרסומים ואמירות, מצאו עורכי הדין בישראל ומשפטנים ביטוי בפקודת החוק הפלילי – 1936, כשסעיפים 201 עד 209 מתייחסים לאותם היבטים פליליים של לשון הרע.

הליך תביעה אזרחית בגין לשון הרע

אלו הרואים עצמם נפגעו מלשון הרע, רשאים להגיש כנגד המפרסם תביעה אזרחית, כשזו תוכל לזכות אותם בפיצוי כספי הולם. בהליך תביעה אזרחית לא נדרש מהתובע להוכיח כי נגרם לו נזק מהפרסום וזאת בכדי להיות זכאי לפיצוי כספי.

נכון להיום, הגשת תביעה אזרחית בגין לשון הרע מאפשרת תביעת פיצוי כספי של עד 80 אלף ₪ וזאת, כאמור, מבלי להוכחת נזק בגין הפרסום. במקרים בהם התובע הצליח להוכיח, באמצעות עורך הדין שמייצג אותו, כי המואשם פרסם תוכן בכוונה להביא לפגיעה בו, יכול ליהנות התובע, נכון להיום, מסכום פיצוי מרבי של 160 אלף ₪.

לאיזה בית משפט נגיש תביעה אזרחית בגין לשון הרע?

בהליך תביעה אזרחית בגין לשון הרע, תוגש תביעה לפיצוי כספי וסעדים נוספים. הגשת התביעה תתבצע לאחד מבתי המשפט וזאת בהתאם לסכום הפיצוי. נכון להיום, במידה וסכום התביעה מגיע ל-37,700 ₪ יש להגיש התביעה האזרחית בבית המשפט לתביעות קטנות. סכומים גבוהים יותר, יצריכו הגשת התביעה בבית משפט השלום או המחוזי.

במקרים ובהם עילת תביעת לשון הרע נוגעת לתחום הרחב של יחסי עובד-מעביד, את התביעה יש להגיש לבית הדין האזורי לעבודה. במקרים ובהם תביעת לשון הרע מתנהלת בין בני משפחה ונוגעת לסכסוך פנים משפחתי, התביעה תוגש באחד מבתי המשפט לענייני משפחה.

הליך תביעה פלילית בגין לשון הרע

לצד האפשרות בהגשת תביעה אזרחית בגין לשון הרע, רשאי מי שנפגע לנקוט גם בהליכים פליליים כנגד המפרסם וזאת באמצעות הגשת תביעה פלילית לאחד מבתי משפט השלום. מדובר בהליך המוכר בשם "קובלנה פלילית", שבו התובע מוכר כ"קובל" והנתבע כ"נאשם".

בהליך תביעה פלילית, רשאים בתי המשפט להטיל על הנאשמים תשלום של פיצויים כספיים, כפי שהדבר מתרחש במסגרת תביעות אזרחיות, זאת לצד הטלת מאסרים בפועל או מאסרים על תנאי.

הליך תביעה זה מוגדר בעצם כ"כתב אישום פרטי" מצד הנפגע. עורכי דין, להם ניסיון בהגשת הליך תביעה פלילי בגין לשון הרע, מדגישים כי בהליכים אלו חובת ההוכחה מוטלת על הצד התובע, כשעל ההוכחה להיות מעל לכל ספק סביר וזאת בשונה מהליך אזרחי. חובת הוכחה זו הופכת את ההליך לארוך ומורכב יותר, כשעל התובעים להכיר ולקחת זאת בחשבון.

לאחר הגשת הקובלנה הפלילית, מועברת אותה תביעה על ידי בית המשפט אל פרקליטות המחוז, כשזו תודיע בתוך 15 ימים האם היא מעוניינת לנהל את ההליך המשפטי במקום התובע עצמו.

במידה ופרקליטות המחוז תחליט שהיא זו המעוניינת לנהל את ההליך הפלילי, זו תגיש על ידה כתב אישום והיא זו שתנהל את ההליך ולא התובע עצמו. במידה ופרקליטות המחוז תודיע, מנגד, שאינה מעוניינת בניהול ההליך, יוכל התובע עצמו ועורך דינו לנהל בעצמם את אותו הליך פלילי שהוגש.

בהמשך, כתב קובלנה יישלח את הנאשם תוך קביעת מועד לדיון הראשון המוכר כ"הקראה", כשאליו שני הצדדים מחויבים להגיע. במידה ובאותו דיון ראשון יודה הנאשם בתביעה המיוחסת לו, יקבע בית המשפט המחוזי מספר דיוני הוכחות, כשבמסגרתם שני הצדדים יציגו את כלל הראיות, עד לקביעת בית המשפט.

פרסומים שיש בהם לשון הרע שנגדם לא ניתן לנקוט בהליכים משפטיים

חוק איסור לשון הרע כולל בתוכו את סעיף 13 שבו רשימה סדורה של פרסומים, שגם אם אלו מבטאים אקט של לשון הרע, אלו ייחשבו למותרים ולא ניתן לנקוט כנגדם הליכים משפטיים. בין היתר, אלו יכולים לכלול פרסומים מטעם ממשלת ישראל, שריה וחברי כנסת ואף צדדים במסגרת הליך משפטי.

לשון הרע במרחב הדיגיטלי

כיום, לשון הרע באינטרנט מהווה נושא חשוב ורחב בפני עצמו, כשגם אליו יש להתייחס. מערכת בתי המשפט בישראל ועורכי דין העוסקים בתחום הרחב של לשון הרע, נדרשים לפעול סביב סוגיות חדשות הנוגעות ללשון הרע במרחב הדיגיטלי הרחב.

ביטוי של לשון הרע במרחב הדיגיטלי, הביא רבים לחפש, לא פעם, אחד עורך דין שיימינג. אלו נדרשים לתת מענה לאנשים שרואים עצמם נפגעו, גם במקרים בהם מדובר על פעולה של "לייק" ברשתות החברתיות ועד מקרים של שיתוף פרסומים שיש בהם להיות אקט של לשון הרע.

לשון הרע – גם כשמדובר באמירה במסגרת וואטסאפ משפחתי

כפי שציינו קודם, ביטוי של לשון הרע יכול לקרות גם במסגרת הנחשבת למצומצמת, כשזו באה לידי ביטוי גם בין בני משפחה. כיום, עם השימוש הרחב של משפחות בקבוצות וואסאפ משפחתיות, הפכו קבוצות אלו למרחב ביטוי, שבו גם נאמרות אמירות שיש בהן לבטא לשון הרע בין בני משפחה שונים.

פסק דין שניתן בבית המשפט השלום בחדרה במאי 2024 על ידי השופט יניב הלר, מבטא כיצד אמירה במסגרת הוואטסאפ המשפחתי מהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע במסגרת תביעה אזרחית.

באותו פסק דין, הציג התובע הודעת וואטסאפ מטעם גיסתו לשעבר, כשזו מביעה בפני כל בני המשפחה את העובדה כי התובע, בטרם גירושיו, היה בוגד ברעייתו, זאת תוך האשמת ילדיו שידעו על אותו רומן ונמנעו מלהציפו.

לאורך פסק הדין, ניתן להתרשם כיצד בית המשפט עוסק במורכבות המאפיינים הנוגעים בשאלה האם אותה הודעת וואטסאפ יש בה לבטא לשון הרע כלפי התובע. השופט יניב הלר, סיכם בפסק הדין כי "בנסיבות תיק זה, בשים לב לחומרת ההאשמה כלפי התובע, האשמה שגם לא הוכחה כהאשמת אמת, ובשים לב לכיעור שבפרסום, אני מורה כי הנתבעת תפצה את התובע בתשלום של 40,000 ₪".

בנוסף לקביעה כי על הנתבעת לשלם פיצוי בגובה 40 אלף ₪, הוראה השופט הלר על תשלום נוסף של 20 אלף ₪ מצד הנתבעת לתובע בגין הוצאות ההליך המשפטי, כשהוצאות אלו אף כוללות את תשלום שכר הטרחה לעורך דינו.

מתי ביקורת צרכנית במרחב הדיגיטלי תחשב ללשון הרע?

לצד ביטויה של לשון הרע במרחב הדיגיטלי במסגרת הנחשבת למצומצמת, דוגמת קבוצת וואטסאפ משפחתית, ישנם מקרים שביטוי של לשון הרע במרחב הדיגיטלי מהווה ביטוי שיש ביכולתו להגיע לגולשים רבים, ברמה של עשרות ומאות אלפים.

תביעות לשון הרע ודיבה מוגשות בישראל, לא פעם, כנגד צרכנים שהביעו, מבחינתם, ביקורת צרכנית כנגד חברות ועסקים שונים, כשביקורות אלו מובעות בעמודים של עסקים ברשתות חברתיות ו\או בעמודי ביקורת ייעודיים הקיימים, בין היתר, תחת הפלטפורמות השונות של "גוגל".

לאורך השנים האחרונות, ניתן לראות כיצד בתי המשפט נדרשו לעסוק בסוגיות אלו, תוך שהם מבטאים ומחדדים מתי ביטוי של ביקורת צרכנית תחשב כלשון הרע ומתי אותה ביקורת תתאפשר תחת הזכות לחופש ביטוי.

במקרה עבר, אמר בית המשפט כי התבטאויות של צרכנים במרחבים הדיגיטליים השונים, הנוגעים לשירות שזכו לקבל, יתנהלו תחת רף גבוה יותר, זאת תוך הטיית האיזון לזכותו של חופש הביטוי.

עוד הוסיף בית המשפט, כי לביקורות צרכניות במרחב הדיגיטלי תפקיד חשוב ברמה החברתית ובשאיפה ליידוע כלל הציבור הצרכני בנוגע להתנהלותם של בתי עסק שונים. זאת ועוד, כפי שאותם בתי עסק נהנים מביקורות חיוביות הניתנות להם במרחב הדיגיטלי, כך עליהם להיות מוכנים ומודעים לאפשרות בקבלת ביקורות שליליות מצד חלק מהצרכנים, בוודאי כשאלו מובעות באופן שיאפשר לכל בית עסק להשתפר בעתיד.

לצד הנאמר, ישנם מקרים בהם ביקורות צרכניות במרחב הדיגיטלי יכולות להתגלות כביקורות מוטות מראש, כשמאחורי מביעי הביקורות מניע שאין בו "טוהר צרכני" אלא הרצון לפגוע בבית העסק. אז, עומדת לזכותו של בית העסק בתביעת לשון הרע בבית המשפט ובו ייערך דיון מעמיק וענייני הנוגע לאותם ביטויים נגדו.

בין אם אתם מחפשים עורך דין לשון הרע באשקלון, עורך דין לשון הרע בדרום – נשמח לעמוד לשירותכם!

מעוניינים להגיש תביעת לשון הרע? לקבל מעטפת הגנה בגין תביעת לשון הרע שהוגשה נגדכם? מוזמנים ליצור קשר עם משרד עורכת דין אורה צימברג בעבור קביעת פגישה, תוך בחינה רחבה ומקיפה כיצד נוכל לסייע לכם ברמה המשפטית.